תזונה במאמץ – ניסוי ותהייה של רץ חובב

32Gi_Logo

 

היי חברים,

רבים מכם שואלים אותי לא אחת מהו תוסף התזונה שאני הכי ממליץ עליו. אז בואו נתחיל בצורה הכי פשוטה. אני לא דיאטן קליני, ההבנה שלי בתזונה, גם אם היא ברמה גבוהה, רחוקה מלתת המלצות ולכן אני נמנע מכך. אני כן יכול לספר לכם את הסיפור שלי ובאמצעותו לשקף לכם מה עבד נכון עבורי.

כרץ ורוכב אופניים, התוודעתי במהלך השנים, אל רוב המותגים בתחום תוספי התזונה, בארץ ובחו"ל, אך רק לשם הפרוטוקול אזכיר את שמותיהם של אלה אשר מיוצגים בארצנו והם: GU, POWERBAR, HIGH5, ו- 32Gi. (היו עוד כמה שלא צלחו מסיבות כאלה ואחרות וחבל).

עוד במהלך ההכנות שלי למרתון טבריה 2015, מלבד עניין צריכת הנוזלים, שעליו נתתי את הדעת בסקירתי על הווסט של סלומון, התחלתי לנסות כמעט כל קומבינציה של תוספי תזונה בכלל, לרבות ספירולינה, גרגירי צ'יה, השלמת וויטמינים על סמך בדיקות דם תקופתיות, אך הדגש היה בחינה של ג'לים ודומיהם במהלך הריצה בכלל ובדגש על ריצות הנפח בפרט.

חשוב לי לציין – לא המצאתי את הגלגל ואני בטוח שכל רץ/רצה מבצעים בשלב זה או אחר של ההתפתחות האישית שלהם את הניסוי שעליו אפרט מיד.

כשבחנתי בזמנו, מבחינת טעם ומרקם, את הג'לים של חברת GU, הטעם היחיד שהצלחתי להתחבר אליו היה האספרסו. אמנם מדובר בג'ל עם ריכוז קפאין גבוה מג'לים אחרים, אבל עבורי הוא עשה ועושה גם היום את העבודה. פחות התחברתי לטעמים ולמרקם של POWEBAR ו-HIGH5 אך חובה לציין כי זה חלק מהניסוי והתהייה של כולנו. המינוס של HIGH5 לפי דעתי הוא שיש לצרוך כמות גבוהה יותר של ג'לים על פני ג'ל בודד של  GU או של POWERBAR. מצד שני הם בניגוד ל- GU "זורמים" חלק יותר בגרון.

בנוסף ניסיתי את הסוכריות הן של GU והן של POWERBAR. במקרה הזה הסוכריות של POWERBAR הרגישו לי שמספקות את האנרגיה שאני זקוק לה, מה גם שלי אישית הן היו יותר טעימות ולא נדבקו לשיניים כמו אלה של GU. המינוס היה שהסוכריות לא היו בנמצא בארץ, מה שגרם לי או לרכוש באתרים או לבקש טובה מחברים שנסעו לחו"ל והביאו לי.

 

ונחזור לסיפור:

לפי תוכנית האימונים תוכננה לי ריצת נפח של 28 ק"מ. החלטתי שזהו מרחק מעולה לנסות כמה קומבינציות ותכננתי להתבסס רק על סוכריות ולא על ג'לים. מבחינת נשיאת נוזלים בחרתי בחגורה של Nathen כאשר הדגם הנבחר היה ה Trail Mix 4 בעל ארבעה בקבוקונים בנפח של 300 מ"ל כל אחד,(השתמשתי בחגורה שלוש פעמים והכנסתי אותה למגירה. כמות הבעיות שלה הוזכרה לא אחת ואני בפה מלא לא ממליץ עליה. ישנם בשוק חגורות ברמה הרבה יותר גבוהה ובאותו תג מחיר ראו ערך חגורת הריצה של חברת SALOMON  מדגם S-LAB ADVANCED SKIN 3 BELT SET), מכיוון שנגמרו לי הסוכריות של POWERBAR לקחתי את החפיסה על הסוכריות של GU.

בבניית פרוטוקול התזונה בריצה, תכננתי כל 5 ק"מ לדחוף סוכריה אחת וללגום מים מהבקבוקונים במקום איזוטוני.

המסלול המתוכנן היה: יקנעם עלית >> מושב צרופה. המרחק: 25 ק"מ + 3 ק"מ חימום ביקנעם. סה"כ 28 ק"מ לפי תוכנית האימונים.

מהבית עד תחילת הירידה במחלף עין – תות זו נקודת ה-5 ק"מ, פותח את שקית הסוכריות, שולף סוכריה ולוגם שלוק מהבקבוקון. עד כאן הכל נפלא. עובר את תחנת הדלק של דלק על כביש 70 לכיוון מערב, (ק"מ 7 לריצה), אנשים מביטים בי ותוהים מדוע אני רץ נגד כיוון התנועה. אחרי העלייה למחלף בת שלמה, אני מתחיל להרגיש כאילו הרגליים עייפות והנשימה כבדה מעט, זו הרגשה מוזרה מכיוון שישנתי מעולה, ביצעתי העמסת פחמימות כנדרש ועדיין לא חם. שומר על קצב נוח היות והמאמן הגביל אותי לא לעבור דופק 155 פע'/דק'. הבעיה היא שהדופק עולה ולא נעצר.

וכמו שאומרים הגויים To make a long story short, לאחר 15 ק"מ, בדיוק בתחנת האוטובוס בצומת שפיה, וזאת לאחר שצרכתי 3 סוכריות, אני מרגיש מרוקן לחלוטין מאנרגיה. הדופק טיפס לגבהים של 178 פע'/דק' וסירב לרדת. אני מצליח לגרד עוד 5 ק"מ ועוצר בצומת פורידיס אחרי 20 ק"מ מהבית.

מתוסכל ולא מבין למה זה קרה לי. "הרי אני בכושר נהדר, רק לפני שבוע ביצעתי אימון בלי ג'ל למרחק של 23 ק"מ" אני אומר לעצמי. תופס טרמפ למושב צרופה, שם חבריי ממתינים לי.

מעדכן כמובן את המאמן במה שקרה והוא מעודד אותי שיש גם ימים כאלה ושננתח את האימון בהמשך הסופ"ש. במקביל אני קובע פגישה למחרת עם חברה שהיא תזונאית קלינית מיקנעם.

מה שהתזונאית והמאמן אומרים לי למחרת די גורם לי להפתעה. גרמתי לעצמי, ספציפית עם הסוכריות, להעמסת סוכר. פועל יוצא שבמקום שהסוכריות יתנו לי אנרגיה הם גבו ממני אנרגיה.

אז הניסוי עם הסוכריות של GU כשל מבחינתי.

 

gu-energy-chews

 

והנה מגיע החלק המעניין:

אחד החברים לריצה ממליץ לי לנסות את הסוכריות של 32Gi. האמת שהייתי סקפטי מאד כי לא רציתי להיכנס לאותה מלכודת כמו בריצה הארוכה. בכל זאת יש לי שני חצאים בסמיכות על הראש וכל עיכוב שכזה פוגע בי. למרות הכל אני מחליט לנסות את הסוכריות בכל זאת, ומתייעץ עם היבואן כיצד לצרוך.

שבת בעבודה, אני מודיע למפעיל בחדר הבקרה שאני נעלם לחצי מרתון של הקפות, ואם המפעל מפסיק לספק מים לחברת מקורות, אני זמין בנייד. יוצא להקפות של המתקן בשעה 06:15 בבוקר כאשר הפרוטוקול מאד פשוט. כל 7.5 ק"מ לוקח סוכריה ובקרת דופק לא תעלה מעל 155 פע'/דק'. הטעם הנבחר היה תפוח והמרקם מזכיר את סוכריות הג'לי של פעם עם ציפוי הסוכר עליהם – טעים ונוסטלגי.

מבחינת נוזלים אני עם הכפפה של סלומון והאיזוטוני של HIGH5 ZERO – מסיים את האימון לאחר 02:11:27, ומרגיש שאני יכול להמשיך עוד. משלים ל- 25 ק"מ ועוצר את השעון. הרגשתי שרצתי אבל התאמצתי פחות. מרביץ מקלחת ונכנס בחיוך לחדר הבקרה.

תקשיבו – אין ספק שרק מניסוי ותהייה לומדים. אבל הפעם זה עבד ועבד בגדול. מבחינת נוזלים גיליתי שעבורי, בריצות של עד 25 ק"מ, מספיק לי לצרוך 500 מ"ל של איזוטוני כאשר המועדף שלי הוא ה- ZERO של HIGH5 בטעם לימון. מבחינת ג'לים נשארתי נאמן לטעם הקפה אבל עברתי לג'ל של 32Gi. בהשוואה לזה של GU הוא פחות כבד לי בבטן ובהחלט מספק לי את האנרגיה הנדרשת.

 

32gi2

 

אז כפי שציינתי בתחילת הכתבה: הפעם בחרתי שלא להמליץ על מוצר זה או אחר. הדבר היחידי אותו אני כן יכול לומר הוא שאני כאן כדי לגרום לכם לחוות איתי יחד את מה עובר עלי בתהליך האימונים שלי וכן אני ממליץ לכם לנסות כמוני, את מגוון המוצרים שיש בארץ, ולגלות מה עובד הכי טוב עבורכם. החל מציוד בסיסי כמו שעוני ריצה וטריאתלון וכלה בתוספי תזונה. המינוס היחידי הוא שזה עולה כסף… מבאס… אבל אין מתנות בחינם ושונא מתנות יחיה.

מהמקום הזה אני מגיע ומכאן גם האהבה לציוד באופן כללי ולסקירות במיוחד – כי אם להודות על האמת אין בנינו שוני. אני רץ כמוכם בדיוק.

נתראה בשבילים ובדרכים.

שלכם,

יניב

Site Footer